דף הבית סקירות וטיפים תנאי שימוש שאלות גולשים מדריך למשתמש שיטת החישוב אודות צור קשר תיקי השקעות
 

קטגוריות

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

  שם מלא
  
  טלפון
  
   טלפון נייד
  
    דואר אלקטרוני
  
   הודעה
  
 




Subscribe in a reader


Add to Google
 
     מה ניתן ללמוד ממשחקי כדורגל על השקעה בבורסה?   

10/2/2008

תרגום לאנגלית של מאמר זה התפרסם באתרים הבאים:
ETF.COM ו- Seeking Alpha

בימים אלה, כשהבורסות בכל העולם ספגו ירידות כבדות, משקיעים רבים חרדים לגורל תיק ההשקעות שלהם. הרבה אנשים מכרו מניות, תעודות סל וקרנות נאמנות והפסידו כסף רב. יועצים ומומחים ממליצים לצמצם את הרכיב המנייתי ולהקטין את החשיפה למניות.


האם זה נכון? האם בתקופה של שוק יורד כדאי למכור מניות?


מחקר חדש של חוקרים ישראלים, מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון ומכון וינגייט, שופך אור חדש על השאלה הזאת מכיוון בלתי צפוי – משחקי כדורגל.

(Action bias among elite soccer goalkeepers: The case of penalty kicks)


החוקרים בדקו סיטואציה מאוד ייחודית במשחקי כדורגל – בעיטות עונשין מ- 11 מטר.


מה המיוחד בבעיטות עונשין?


מספר דברים:


  • ברוב המקרים בעיטת העונשין מסתיימת בהבקעת שער ולכן יש לה השפעה מכרעת על תוצאת המשחק.

  • שוער מקצועי ומנוסה התמודד כבר עם עשרות, אם לא מאות, בעיטות עונשין ויודע איך להגיב להן.

  • הזמן שחולף מרגע הבעיטה ועד שהכדור מגיע לשער הוא 2-3 עשיריות שנייה. כתוצאה מכך השוער איננו יכול לזנק לכיוון אליו נבעטה הבעיטה, ועליו לבחור מראש לאיזה כיוון לזנק.


בעיטת עונשין מספקת לחוקרים "ניסוי טבעי" שבו ניתן לבחון את הבחירה שעושה השוער, בתנאים של אי ודאות, כאשר לתוצאה של בחירתו יכולה להיות השפעה מכרעת על תוצאת המשחק בטווח הקצר ועל עתיד הקבוצה ועתידו המקצועי בטווח הארוך.


החוקרים בחנו 286 בעיטות עונשין מתועדות, ממשחקים של קבוצות צמרת. לגבי כל אחת מבעיטות העונשין, התבקש צוות של 3 שופטי כדורגל מומחים לקבוע: (א) לאיזה כיוון נבעט הכדור; (ב) לאיזה כיוון זינק השוער.


התוצאות מוצגות בטבלה שלהלן:




בטור השני מימין ניתן לראות את כיווני הבעיטות ביחס לשוער. בסך הכל אין הבדלים משמעותיים בין כיווני הבעיטות; לכל אחד מהכיוונים (שמאל, ימין ומרכז השער) כוונו בערך כשליש מהבעיטות.

לעומת זאת כשמסתכלים על ההחלטות שקיבלו השוערים (הטור השמאלי ביותר) ניתן לראות שבכ- 94% מהמקרים, השוערים בחרו לזנק או לצד ימין או לצד שמאל ורק ב- 6% מהמקרים השוערים בחרו להישאר במרכז השער.


כדי לבחון האם החלטות השוערים היו הגיוניות בחנו החוקרים את מידת ההצלחה שלהם לעצור את בעיטות העונשין. התוצאות מוצגות בטבלה שלהלן:




בסך הכל הצליחו השוערים לעצור 42 בעיטות עונשין שהן 14.7% מסך הבעיטות שנבחנו. שעור ההצלחה, בעצירת בעיטות עונשין הוא נמוך, ורוב הבעיטות מסתיימות בהבקעת שער. הטור השני מימין מציג את אחוז ההצלחה של השוערים ביחס לכיוון הבעיטה. ניתן לראות שאין קשר משמעותי בין כיוון הבעיטה לסיכויי העצירה שלה. השכיחות של עצירה הייתה דומה מאוד לכל כיוון שאליו נבעטה הבעיטה.


לעומת זאת כשמסתכלים על סיכויי העצירה ביחס לכיוון הקפיצה של השוער (הטור השמאלי ביותר) ניתן לראות שהסיכוי הגבוה ביותר לעצירה היה כשהשוער נשאר במרכז (כלומר לא עשה כלום). בכל מצב אחר (זינוק לימין או זינוק לשמאל) הסיכויים לעצור את בעיטת העונשין פחתו באופן משמעותי.


כלומר, למרות שהבחירה ההגיונית ביותר של השוער צריכה להיות להישאר במרכז השער ולא לעשות דבר, בחרו 94% מהשוערים לנקוט בפעולה וזינקו או לצד ימין או לצד שמאל של השער.


מדוע זה קורה?


החוקרים מסבירים את התופעה כך (ראו עמוד 13 במאמר):


תוצאה שלילית זהה (הבקעת שער ע"י הקבוצה היריבה) נתפסת כגרועה יותר כשלא ננקטת פעולה על מנת למנוע אותה, מאשר כשננקטת פעולה. ההסבר האינטואיטיבי לתופעה זו הוא, שכאשר השוער מזנק ובכל זאת מובקע שער הוא עשוי להרגיש שהוא עשה כמיטב יכולתו על מנת לעצור את הכדור, בכך שזינק לאחד הצדדים ופשוט היה חסר מזל כי הכדור נבעט לצד השני. לעומת זאת אם השוער נשאר במרכז השער ולא מצליח לעצור את הכדור, זה נראה כאילו הוא לא עשה דבר כדי למנוע את הבקעת השער, בעוד שהנורמה המקובלת היא לעשות משהו, קרי: לזנק לאחד הצדדים. מכיוון שהתחושה השלילית של השוער, כתוצאה מהבקעת השער, מוחרפת כאשר הוא נשאר במרכז השער ולא מזנק, השוער בוחר לזנק לאחד הכיוונים למרות שבכך הוא מפחית את סיכוייו לעצור את הכדור.


לתופעה זאת קוראים החוקרים "הטיית פעולה" (Action Bias).


מה ניתן ללמוד מכך על התנהגותם של המשקיעים בבורסה כשהשוק יורד?

ההפסדים על הנייר יוצרים אצלם לחץ נפשי, ישנה אי ודאות גדולה לגבי הכיוון העתידי של השוק, ועליהם לקבל החלטות שעשויות להיות בעלות השפעה מכרעת על עתידם.


האם מכירה מסיבית של מניות כאשר השוק יורד היא פשוט תוצאה של "הטיית פעולה" אצל המשקיעים? תגובה רגשית למצב הקשה, שגורמת להם לעשות "משהו", למרות שההיסטוריה של משברים בשוק ההון מלמדת שעדיף לא לעשות דבר?


את התשובה לכך נתן בנג'מין גרהם, לפני כ- 35 שנים, בספרו "המשקיע האינטיליגנטי":


המשקיע, שבבעלותו תיק השקעות יציב, צריך לצפות שמחירי המניות בתיק יתנדנדו; מוטב לו שלא יהיה מוטרד מירידות משמעותיות במחירי המניות, וכן שלא יתלהב מידי כשמחיריהן עולים. עליו תמיד לזכור שמחירי המניות, שנקבעים באמצעות המסחר בבורסה, צריכים לשרת אותו; או שהוא יכול להשתמש בהם כדי לנצל הזדמנויות לקנייה או למכירה, או פשוט להתעלם מהם. לעולם אין לקנות מניה בגלל שמחירה עלה או למכור מניה בגלל שמחירה ירד. הוא לא יטעה הרבה אם הוא יאמץ את הכלל הפשוט: “לעולם לא לקנות מניה מיד אחרי שמחירה עלה באופן ניכר או למכור מנייה מיד אחרי שמחירה ירד באופן ניכר.”




רוצים לקבל את הסקירות והטיפים של INBEST באופן קבוע? השאירו פרטים וכנסו לרשימת התפוצה שלנו.

יש לכם שאלות? רוצים הבהרות לגבי נושא מסוים? כתבו לנו.

אנו עושים מאמץ להביא לכם סקירות וטיפים מקצועיים שיביאו לכם תועלת. עם כל זאת הסקירות והטיפים אינם מהווים המלצה להשקעה וכפופים לתנאי השימוש באתר INBEST.



INBEST מציע

















 
 
Copyright © 2007 Inbest