גולשים רבים פונים אלינו בשאלות ומגיבים לסקירות ולטיפים שלנו. לפניכם מבחר מהתשובות שלנו, שיוכלו לסייע גם לכם בבחירת מסלול חיסכון מתאים.

שאלה א':

בפירוט על תעודת סל, מזה בדיוק "דיבידנד מושקע במדד"? מה ההבדל בין דיבידנד המושקע במדד לבין דיבידנד המחולק למשקיע? מתי משלמים מס על דיבידנד המושקע במדד? מתי משלמים מס על דיבידנד המחולק למשקיע?


תשובה א':
בעקרון את משלמת מסים רק כאשר יש לך רווח בפועל (בשונה מרווח על הנייר). זאת אומרת שמס על דיבידנד את משלמת כאשר הדיבידנד משולם לך בפועל. בתעודות סל שבהן הדיבידנד מושקע חזרה במדד, החברה המנפיקה מקבלת את הדיבידנד או הריבית ומצרפת אותם להשקעה שלך בתעודת הסל ולמעשה מגדילה את ערך ההשקעה שלך. היתרון של זה הוא שלא תצטרכי לשלם מס עד שלא תמכרי את התעודה ותממשי את הרווח.
בתעודות סל על מדדי מניות ישראליים הבורסה לני”ע, כשהיא מחשבת את המדד, כבר מוסיפה לו את הדיבידנד נטו. כתוצאה מזה החברה המנפיקה חייבת להשקיע את הדיבידנד נטו שהיא מקבלת בחזרה במדד כדי לתת לך את ערך המדד. מכיוון ששיעור המס על הדיבידנד הוא 25%, החברה חייבת להשקיע רק 75% מהדיבידנד בחזרה במדד ולמעשה נשאר לה עוד 25%. מבחינתך כמשקיעה זה לא משנה את מצבך, כי אילו היית משקיעה ישירות במניות שמרכיבות את המדד ממילא היית מקבלת רק 75% מהדיבידנד (25% היה הולך למס הכנסה). אז מה עושות החברות המנפיקות עם ה- 25% שנשאר להן? זה כבר תלוי במדיניות החלוקה שלהן. יש כאלה שמחזירות אותו למשקיעים ויש כאלה ששומרות אותו לעצמן.

בתעודות סל על מדדי מניות בחו"ל המדד אינו כולל דיבידנד ולכן כל חברה חופשיה לבחור מדיניות חלוקת דיבידנד כרצונה.



חזרה

שאלה ב':

מה היתרונות בקניית תעודת סל של אג"ח בארץ לעומת קניית האג"ח עצמו?


תשובה ב':

כאשר את רוכשת אג"ח שחר לדוגמה, את מקבלת תשלומי ריבית פעם בשנה (הכסף מוזרם ישירות לחשבון העו"ש שלך) ואת הקרן והריבית במועד הפירעון. לעומת זאת בתעודת סל הריבית מתווספת לערך התעודה (לפעמים החברה מנכה דמי ניהול מהריבית). כאשר את מקבלת תשלום ריבית, את משלמת מס מיד עם ביצוע התשלום. לעומת זאת כשהריבית מתווספת לערך התעודה, תשלום הריבית נדחה עד שתמכרי את התעודה.

חזרה

שאלה ג' (בתגובה לטבלת ההשוואה של תעודות סל):

היה נוח יותר לקורא, אם בטבלה שמשווה את תעודות הסל היו מוצגים כל דמי הניהול הגלויים והסמויים. בפרט היה יותר נוח אם דמי הניהול הסמויים היו מוצגים בצורה מספרית ברורה. כלומר: אחוז מהדיבידנדים, עמלת קניה, עמלת מכירה ועוד עמלות סמויות אם ישנן.

תשובה ג':

לגבי דמי ניהול סמויים בתעודות סל, שמת את האצבע בדיוק על הבעיה. כאשר בית ההשקעות, שמנפיק את התעודה, גובה אחוז מדיבידנד, לא ניתן לחשב מה תהיה העלות מכיוון ששיעור הדיבידנד שישולם לא ידוע מראש.

חזרה



שאלה ד' (בתגובה לסקירה - כיצד לבחור שיטת השקעה - שלושה לקחים מן העבר)

ישנה השיטה הרביעית 'לתת לקוף לקלוע אקראית בדפי המניות בעיתונים ולבנות תיק' – זו אחת ההצעות של ברטון מלכיאל בספרו "הליכת אקראי בוול סטריט"...

תשובה ד':

שיטת הקוף העיוור של ברטון מלכיאל היא בעצם מקרה פרטי של השקעה במדד מניות. מה שהוא בעצם אומר זה שאם נבחר מדד מקרי של מניות, ככל שנגדיל את המדגם הוא יהיה דומה יותר לתיק של כל השוק ולכן ההשקעה בו תהיה זהה להשקעה בכל השוק (בסקירה השתמשנו במדד ס.פ. 500 לייצג את השוק, אבל אפשר היה לקחת מדד שמכיל אלפי מניות גם כן). מכיוון שלדעתו לא ניתן להכות את השוק באופן עקבי, אז הקוף העיוור ישיג לאורך זמן תשואות זהות לאלה של מנהל ההשקעות המוכשר ביותר. ההנחה של הגישה הזאת היא  שהמשקיעים מתנהגים באופן רציונלי. הטענה הנגדית של הניהול האקטיבי היא שמשקיעים מתוחכמים ובעלי ניסיון יכולים לנצל את חוסר רציונליות בשוק להגיע לתשואה עודפת.

חזרה



שאלה ה' (בעקבות הסקירה סיפורן של שתי קרנות):

האם ההפרש לטובת דקלה נדל"ן ביחס למדד עצמו הוא נטו לאחר העמלות שהקרן 'מוצצת' מהחשבון שלנו? אחת הטענות שאני קורא עליהן [אני לא משקיע בקרנות] - שלא רק שהן מתקשות לנצח את הבנצ'מארק שלהן אלא שגם אם הן עושות זאת – לעיתים קרובות ההפרש נשחק בגלל העמלות השונות.



תשובה ה':

התשואה של קרן נאמנות היא כבר בניכוי עמלת הניהול. אנחנו גם מחשבים ומפרסמים באתר תשואות ללא דמי ניהול לקרנות. אלה הן תשואות תאורטיות מבחינת המשקיע, כי הוא לא מקבל אותן, אבל הן מראות את היכולות של מנהלי הקרן.

זה נכון שרוב קרנות הנאמנות לא מצליחות להכות את המדדים, אבל יש יוצאים מן הכלל. חלק ממנהלי ההשקעות מצליחים לתת ביצועים עודפים ביחס לתיק ההשוואה של הקרן.



חזרה

שאלה ו':

הייתי רוצה לדעת מה קורה למחזיק במק"מ בעת ירידת התשואה. מה תהיה ההשפעה (הרווח או ההפסד) על שווי תיק של משקיע שכל השקעתו (10 אלפים שקל) במק"מ?

תשובה ו':

אם את מחזיקה את המק"מ עד לפדיון אז התשואה לפדיון שהייתה ביום הקנייה מובטחת לך.

תסתכלי במסך של השוואת מסלולים שקליים עם ריבית קבועה (הנתונים בתשובה מעודכנים ל 1/11/2007): נניח שקנית מק"מ 718 לתקופה של כ- 8 חודשים. מחיר המק"מ היה 97.15 אגורות, ולכן ב- 10 אלפים שקלים קנית 10,293 יחידות (10 אלפים ש"ח מחולק במחיר ליחידה) שייפדו, בעוד 8 חודשים, במחיר פדיון של 1 ש"ח ליחידה. הרווח שלך - 293 ש"ח - מובטח אם תחכי עד פדיון המק"מ. התשואה לפדיון, במידה ולא תמכרי את המק"מ במשך 8 חודשים היא 2.93%, שבמונחים שנתיים שווה לתשואה של כ- 4.4%. אם תחליטי למכור את המק"מ לפני מועד הפדיון התשואה כבר איננה מובטחת. במידה ובנק ישראל יעלה את שער הריבית לפני המכירה, מחיר המק"מ ירד, ותקבלי תשואה נמוכה יותר. לעומת זאת עם ריבית בנק ישראל תרד, מחיר המק"מ יעלה, ותוכלי לקבל תשואה גבוהה יותר.



חזרה

שאלה ז' (בעקבות דירוג קרנות נאמנות של חודש דצמבר 2007):

אתרכם דרג את קרנות הנאמנות של אלטשולר שחם במקום הראשון, האם יש אפשרות להבין את הדירוג בצורה קונקרטית לכל קרן? איך אפשר להיעזר באתר למציאת חברת השקעות?


תשובה ז':

שיטת הדירוג של קרנות נאמנות מבוססת על השוואת מדד שארפ של קרן הנאמנות למדד שארפ של תיק השוואה מתאים. לגבי הקרן ששאלת עליה – אלטשולר שחם יתר – היא מושווית למדד יתר 120 ומדד שארפ שלה גבוה משמעותית ממדד שארפ של תיק ההשוואה.

אנא שים לב, אבל, שהקרן היא חדשה יחסית ויש לנו נתונים רק לשנה אחת. ככלל מומלץ לבחון קרנות שיש להן נתונים לפחות ל- 3 שנים.

בטבלת דירוג קרנות נאמנות שלנו:

http://www.inbest.co.il/KerenNeemanut.aspx

תמצא טבלאות נפרדות לקרנות חדשות וותיקות.

לגבי בתי השקעות, אנו ממליצים לך להסתכל בדירוג בתי השקעות שלנו:

http://www.inbest.co.il/Managers.aspx

ולבחון את נקודות החוזק של כל בית השקעות עפ"י ההעדפות שלך לגבי תיק ההשקעות. למשל: אלטשולר שחר אכן נמצאים במקום הראשון, אבל שים לב שהם חזקים בקרנות שמשקיעות במניות. בקרנות האג"חיות הציון שלהם נמוך מאוד. אם אתה רוצה תיק אג"חי, יתכן ותרצה לשקול בית השקעות אחר, או לחליפין לנהל את החלק האג"חי בעצמך ולתת לבית ההשקעות רק את החלק המנייתי של התיק.

שיטת הדירוג באתר INBEST מוסברת בפירוט כאן:

http://www.inbest.co.il/Articles.aspx?PageID=2

ומודגמת באמצעות ניתוח של שתי קרנות כאן:

http://www.inbest.co.il/Articles.aspx?PageID=15



חזרה

שאלה ח':

למה נתוני ההשוואה הם של 3 השנים האחרונות בלבד, גם כאשר קיים מידע לטווח ארוך בהרבה? אני כמשקיע רוצה לראות נתונים ארוכי טווח, הכוללים את השנים בהן היו ירידות בבורסה.


תשובה ח':

אנחנו מתמקדים באתר במדידת ביצועיהם של מנהלי השקעות (בקרנות נאמנות, קרנות השתלמות, קופות גמל וקרנות פנסיה). מדידת הביצועים צריכה לענות על שני קריטריונים:

(1) משך זמן מספיק שמאפשר להעריך את הביצועים; (2) רלוונטיות של המדד להיום. מבחינת הקריטריון הראשון, אתה צודק שהיה עדיף לקחת פרקי זמן ארוכים יותר. הבעיה היא שאז המדד יפסיק להיות רלוונטי בגלל התחלופה בקרנות ואצל מנהלי ההשקעות. לכן בחרנו ב-3 שנים כפשרה בין שני הקריטריונים.

רק לשם המחשה, אנחנו קולטים לבסיס הנתונים שלנו, כל חודש, נתונים של יותר מ- 700 קרנות נאמנות. מתוכם רק ל- 570 יש נתונים מינימליים לניתוח (לפחות 12 תצפיות – כלומר קרן שפועלת לפחות שנה). מספר הקרנות שיש להם נתונים לשלוש שנים הוא 400. אם היינו מעלים את הרף ל- 5 שנים כבר לא היה נשאר את מי לדרג.



חזרה

שאלה ט':

קראתי פרסום של קופת גמל חדשה שבו כתוב: "הפסדת כי לא ידעת" ואח"כ מצורפת טבלה שמראה שהתשואה שלהם מתחילת השנה ועד היום הייתה הגבוהה ביותר בין הקופות שהם השוו. האם תוכלו להתייחס לזה?

תשובה ט':

נתקלת בפרסום מטעה ולהלן ההסבר:

"הפסדת כי לא ידעת" – חרוז יפה, אבל לא קשור למציאות. בהנחה שאתה עדיין לא בן 67 ולא מושך את קופת הגמל שלך מחר אז לא הפסדת ולא הרווחת כלום. ההפסד או הרווח מתממשים רק כאשר תמשוך את הכסף. תאר לך שמישהו יגיד לך שהפסדת כי המחיר של הבית שלך ירד, למרות שאין לך שום כוונה למכור אותו.

קופת גמל היא חסכון לגיל פרישה, בד"כ ל- 30 שנה פלוס. תשואה של 10 חודשים לא כלכך רלוונטית לקבלת החלטה על קופת גמל. צריך לבדוק תקופות ארוכות יותר.

שים לב לכוכבית: התשואה שמוצגת בפרסומת היא לפני דמי ניהול. צריך למדוד את התשואה נטו כי זה מה שתקבל בסוף.

נניח שקופת הגמל באמת השיגה עד היום תשואה גבוהה מאוד, מה זה אומר על העתיד? אולי פשוט התמזל מזלם והם קנו מניה שעלתה חזק. מה יקרה כשהמניה תרד (כולם יורדות בסוף). צריך להסתכל על הסיכון של התיק שלהם. ככל שהסיכון גבוה יותר הסיכוי שהתשואה של הקופה תרד כשהשוק ירד גבוה יותר. מה יקרה אם כשתצטרך למשוך את הכסף, דווקא אז ירד השוק?

חזרה


שאלה י':

ברצוני לחסוך סכום סולידי (כ-15 אלף ש"ח) בקרן נאמנות סולידית, שתהווה תחליף לפק"ם או תוכנית חסכון בבנק. אני מעוניינת בריבית סבירה, בלי יותר מדי סיכון. ראיתי את הריביות של אג"חים ממשלתיים, וזה כבר יותר טוב מהבנקים. חשבתי אולי ללכת לכיוון של קרן נאמנות סולידית מתוך תקווה שזה ייתן קצת יותר, ואולי גם קצת יותר נזילות.


תשובה י':

להלן האלטרנטיבות שעומדות לרשותך במסלולים הסולידיים:

אם את רוצה תשואה מובטחת יש לך שתי אפשרויות: פיקדונות בבנקים או אג"ח ממשלתי. התשואה בשני המקרים מובטחת אם את משאירה את הכסף במסלול החיסכון עד מועד הפידיון. יש לאג"ח ממשלתי שני יתרונות: (1) התשואה בד"כ גבוהה יותר; (2) האג"ח הוא נזיל וניתן למכור אותו לפני מועד הפדיון, אבל התשואה במכירה מוקדמת כבר איננה מובטחת.

עוד נקודה חשובה לגבי האג"ח הממשלתי: הריבית משולמת לך ישירות לחשבון העו"ש ולא נצברת בחשבון החיסכון.

אלטרנטיבה נוספת היא לרכוש תעודות סל שעוקבות אחרי מדדי אג"ח ממשלתיים (מצ"ב קישור):

http://www.inbest.co.il/BasketsAgah.aspx


היתרון של תעודת סל ביחס לרכישה ישרה של אג"ח הוא בכך שהריבית מושקעת חזרה בתעודה ותשלום המס על הריבית נדחה. כמוכן את לא צריכה להשקיע מחדש את הריבית בכל פעם שהיא משולמת לך. החיסרון הוא שבד"כ יש דמי ניהול (או ישירים או בעקיפין כהפחתה מתשלומי הריבית). תזכרי שאין לך תשואה מובטחת בתעודות סל על מדדי אג"ח כי בכל זמן מחיר התעודה משקף את מחיר האג"ח בבורסה.

רכישת קרנות נאמנות היא כדאית רק אם הקרן נותנת ביצועים עודפים מעבר לתיק השוואה. מכיוון שדמי הניהול בקרנות נאמנות הם בד"כ גבוהים משמעותית מדמי הניהול של תעודות סל יש הצדקה לשלם אותם רק אם הקרן נותנת תשואה עודפת. המדד שאנחנו מפרסמים באתר מודד ביצועים עודפים של קרנות נאמנות. תזכרי שגם לקרנות נאמנות אין תשואה מובטחת. בנוסף לכך הן משנות מידי פעם מדיניות השקעה (הם חייבים להודיע על כך מראש לכל מחזיקי תעודות ההשתתפות בקרן). כמוכן מדיניות ההשקעה של הקרן היא גמישה יותר וקרנות אג"חיות רשאיות להשקיע גם במניות ובמט"ח. תוכלי לדעת מהי מדיניות ההשקעה של הקרן עפ"י הסיווג שלה (ראי הסבר כאן):


http://www.inbest.co.il/Articles.aspx?PageID=22


עוד כמה "טיפים":

לפני שאת מחליטה באיזה מכשיר להשתמש את צריכה להחליט האם את רוצה אג"ח שקלי או צמוד. ככלל המסלול הצמוד נותן לך הגנה טובה יותר לטווח ארוך, אבל התשואה שלו עשויה להיות נמוכה במקצת מהמסלול השקלי (ראי הסבר כאן).


http://www.inbest.co.il/Articles.aspx?PageID=21


קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח יכולות להשקיע גם באג"ח חברות שהוא יותר מסוכן מאג"ח ממשלתי, אבל נותן תשואה גבוהה יותר. שימי לב להתמחות של הקרן, אם היא מסווגת כממשלתית היא משקיעה רק באג"ח ממשלתי. בכל מקרה אחר היא יכולה להשקיע גם באג"ח חברות.

אם אג"ח חברות מעניין אותך, אבל את מעוניינת לצמצם את הסיכון, את יכולה לבחור בתעודות סל על מדד תל בונד 20. זאת תעודה שעוקבת אחרי אג"ח של חברות מאוד גדולות בארץ שהסיכון אצלן לפשיטת רגל נמוך. הריבית שאג"ח אלה משלמות גבוהה במקצת מהריבית של אג"ח ממשלתי.


חזרה

שאלה י"א:

מה דעתכם על הקרנות הכספיות? למיטב הבנתי הן כמעט חסרות סיכון, נותנות ריבית של אג"ח ממשלתית, ונזילות. האם זוהי אופוריה?


תשובה י"א:

קרנות כספיות הן מכשיר חדש וקשה עדיין לדעת איזה תשואות תהיינה להן ומה תהיה רמת הסיכון. כמוכן עוד לא ברור מה יהיו דמי הניהול אחרי שהשוק יתייצב. בסופו של דבר אם הן תתנהגנה כמו אג"ח ממשלתי, מבחינת תשואה וסיכון, אז עדיף לרכוש את האג"ח ולחסוך את דמי הניהול שבוודאי יהיו בהמשך. בכל מקרה, המלצתנו היא לחכות לפחות שנה כדי ללמוד איך המכשיר הזה מתנהג.

יש לא מעט אלטרנטיבות גם בלעדיהן.



חזרה

שאלה י"ב:

מבקש לשאול: מדוע בחרתם להשתמש במודל היוון הדיווידנדים בדירוג תעודות הסל ולא במודלים אחרים כגון היוון תזרימי המזומנים ועוד ?


תשובה י"ב:

מודל היוון הדיבידנדים הוא המודל הכלכלי היסודי שממנו נגזר ערך של חברה. מתוך מודל היוון הדיבידנדים נגזרות שתי טכניקות להערכת שווי:
1. מודל היוון תזרים המזומנים – DCF.
2. מודל הרווחים החריגים – AEM.
כאמור שתי הטכניקות האלה הן נגזרות של מודל היוון הדיבידנדים: לגבי DCF ההסבר הוא מיידי – תזרים המזומנים החופשי של החברה משמש או לתשלום דיבידנד לבעלי המניות או להשקעה בחברה לצורך הגדלת הרווח והדיבידנד העתידי. לגבי AEM ההסבר קצת יותר מורכב; תוכל לראות הדגמה של הקשר בין המודלים בקובץ ההסבר שלנו (משוואות 14 ו- 16).
מודל הדירוג שלנו מסתמך רק על נתונים שידועים היום, ללא תחזיות על העתיד (זאת בניגוד ל- DCF שמחייב לבצע תחזיות על תזרים המזומנים העתידי). בכך, להערכתי, מצטמצם הסיכון לטעות שנובעת מתחזיות לא נכונות.



חזרה

שאלה י"ג:

בשורה התחתונה אני מבין שאתם מדרגים את תעודות הסל לפי הדיווידנדים שהתעודה מחלקת ולא בודקים פרטנית את המניות מרכיבי התעודה. האם הבנתי נכון ?


תשובה י"ג:

מודל היוון הדיבידנדים הוא המודל הכלכלי הנכון להערכת שווי של מניה, הבעיה כמובן שאנחנו לא יודעים מה יהיו הדיבידנדים בעתיד ולכן צריכים להשתמש בכל מיני שיטות עקיפות על מנת להעריך האם המנייה זולה או יקרה ביחס לנתון שאיננו ידוע לנו. בעקרון אנחנו גוזרים ממודל היוון הדיבידנדים מה צריכה להיות התשואה להון הממוצעת של החברות שנכללות במדד עפ"י מכפילי ההון והרווח שלהן. את התשואה להון הזאת אנחנו משווים לתשואה להון בפועל ע"מ לבחון האם המדד זול או יקר. בכך אנחנו מכניסים אלמנט של ניהול אקטיבי לתיק הפסיבי.
אני מכיר היום שתי שיטת שמנסות לשלב השקעה פסיבית עם סלקטיביות בבחירת מדדים עפ"י קריטריון של מחיר:
(1) תעודות סל על מדדים יסודיים (שכתבתי עליהם באחת הסקירות הקודמות);
(2) המדד שלנו לדירוג תעודות סל.
מכיוון שבשתי השיטות משתמשים בשיטות עקיפות לבדיקת הערך של התעודה, יש צורך לקחת מקדמי בטחון באמצעות פיזור מושכל של התיק. כאן נכנס הרבה מאוד שיקול דעת שאני מפעיל בהכנסת תעודות סל לתיקי ההשקעות:
1. מכפיל רווח – הקריטריון העיקרי שלי הוא מדד INBEST, אבל אני גם מסתכל על ערכו של מכפיל הרווח ושואל את עצמי האם הוא לא גבוה מידי בערכו האבסולוטי. (מכפיל רווח מעל 20 לחברות גדולות בשווקים מפותחים הוא, היסטורית, גבוה).
2. פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי של התיק – זה שיקול מאוד חשוב, שבהרבה מקרים חזק יותר מהציון שהתעודה מקבלת עפ"י מדד INBEST. הפיזור של התיק הוא ההגנה היחידה שישנה מפני טעויות או אי התממשות של הנחות.
3. המניות שמרכיבות את התעודה – תשים לב שאני כותב לגבי כל תעודה שבתיקים מהן המניות העיקריות שמרכיבות את התעודה. הסיבה לכך היא שאתה מוצא הרבה פעמים תעודות שנראות לך לחלוטין לא קשורות אחת לשנייה (ולפיכך מתאימות לקריטריון הפיזור), אבל כשאתה בודק מה כלול בהן אתה מוצא שיש מספר מניות עיקריות משותפות ביניהן ולכן אין באמת פיזור. למשל בתעודות סל של חברות שמחלקות דיבידנדים תמצא ריכוז גדול של בנקים ומוסדות פיננסיים. לפיכך אם תרכיב תיק משתי תעודות כאלה לא תקבל פיזור אמיתי של ההשקעה. זה כמובן דורש שיקול דעת נוסף בהרכבת התיק.



חזרה

שאלה י"ד:

בהשוואה שעשיתי היום שמתי לב שאין קשר בין השוואת דרוג חודשי לקרנות נאמנות לבין דרוג קרנות מובילות ל- 2009. אם ניקח לדוגמא את פסגות פלטיניום אגח ללא מניות 0B, שמדד INBEST שלה הוא 5676, מדוע היא לא מופיעה בטבלה השנתית של קרנות סולידיות כמו לדוגמא קואטרו 0B שהמדד שלכם לגביה הוא 214. איך אני יכול לעשות השואה בין שני הדרוגים? במה מתבטא ההבדל בין המדדים 5676 ל214?


תשובה י"ד:

בדירוג החודשי אנו בודקים את מדד שארפ של הקרן ביחס למדד שארפ של תיק ההשוואה. לדוגמה, מדד שארפ של קרן פסגות פלטינום היה גבוה פי 25.26 ממדד שארפ של תיק ההשוואה במדידה ל- 36 חודשים אחורה; פי 133.46 במדידה ל- 24 חודשים ופי 11.55 במדידה ל- 12 חודשים. הממוצע של שלושת המדידות הוא 56.76 וזה נותן את מדד INBEST הממוצע (כפול 100) לחודש הנוכחי.
חשוב לשים לב שהגודל האבסולוטי של מדד INBEST החודשי משתנה כתלות בתשואה של מדד ההשוואה. בתקופות שבהם התשואות של מדדי ההשוואה נמוכות, מדד שארפ שלהן יהיה קרוב מאוד לאפס ולכן יתקבלו מדדי INBEST גבוהים מאוד בערכם האבסולוטי.
דוגמה: נניח שהתשואה החודשית של הקרן היא 1% וסטיית התקן שלה היא גם 1%; התשואה חסרת סיכון היא 0.2%; התשואה של מדד השוואה היא 0.5% עם סטיית תקן של 1%. מדד שארפ של הקרן יהיה:
0.8 = 1%/(0.2% - 1%)
מדד שארפ של תיק ההשוואה יהיה:
0.3 = 1%/(0.2% - 0.5%)
מדד INBEST יהיה:
266.7 = 100*0.8/0.3
כעת נניח שהתשואה של מדד השוואה ירדה ל- 0.3% ושאר הנתונים הם ללא שינוי. מדד שארפ של תיק ההשוואה יהיה:
0.1 = 1%/(0.2% - 0.3%)
מדד INBEST יהיה:
800 = 100*0.8/0.1

בדירוג המצטבר אנחנו בודקים מיהן הקרנות שלהן היה מדד INBEST גבוה מ- 100 באופן רצוף על פני מספר תקופות מדידה ארוך ככל האפשר. זוהי מדידה שהיא משמעותית יותר להערכת יכולתו של מנהל הקרן בעתיד. השקעה בקרן שהצליחה להניב ביצועים עודפים לאורך זמן מגדילה את ההסתברות לביצועים עודפים בעתיד. מדד INBEST בטבלה של הדירוג המצטבר היא הציון הממוצע של הקרו על פני כל תקופות המדידה (במקרה של קרנות סולידיות מדובר ב- 13 חודשים אחרונים; כפי שכתבתי שם אף קרן לא הצליחה להניב ביצועים עודפים במשך 18 חודשי המדידה מאז שהשקנו את האתר).
לפיכך, קרן פסגות פלטינום לא נכנסה לדירוג המצטבר מכיוון שהיא לא הצליחה להניב ביצועים עודפים לאורך זמן.



חזרה

שאלה ט"ו:

אשמח אם על רקע התהליכים הנוכחיים בשוק המט"ח העולמי תוכלו לייצר המלצות על ETF שאינם נקובים בדולר אלא במטבעות אחרים כגון: ליש"ט, אירו, דולר אוסטרלי, דולר קנדי וכו'.


תשובה ט"ו:

ברצוני להסב את תשומת ליבך לכך שתעודות סל וקרנות סל (ETF) אינן חשופות למטבע שבו נקובה התעודה, אלא למטבע או למטבעות שבהן משקיעה התעודה או הקרן. בדיוק כמו שתעודת סל ישראלית שמשקיעה במדד SP500 חשופה לדולר למרות שמחירה נקוב בשקלים, ETF אמריקאי שמשקיע במניות אירופאיות חשוף ליורו למרות שהוא נקוב בדולרים.
להלן דוגמה מספרית:
נניח ששערי החליפין יורו/דולר/שקל הם כדלהלן:
דולר/שקל - 4.
יורו/שקל - 6.
יורו/דולר - 1.5.
עוד נניח ש- ETF אמריקאי משקיע בני"ע אירופאים ששווי השוק שלהם 100 יורו. שווי השוק של ה- ETF בדולרים יהיה 150 דולר ובשקלים 600 ₪.
כעת נניח ש הדולר נחלש מול היורו ושערו יורד מ- 1.5 ל-2 דולר ליורו. כמובן שכתוצאה מכך שע"ח של שקל מול היורו עולה ל- 8 ₪ ליורו, אבל לא חל שום שינוי בשע"ח של השקל מול הדולר.
דולר/שקל - 4.
יורו/שקל - 8.
יורו/דולר - 2.
שווי השוק של ה- ETF נשאר 100 יורו, אבל עולה ל- 200 דולר ובשקלים שוויו 800 ₪. כלומר למרות שה- ETF נקוב בדולרים, ולא חל שום שינוי בשע"ח של השקל מול הדולר, ערכו של ה- ETF בשקלים עלה ב- 33% בגלל התחזקות היורו מול הדולר והשקל. לפיכך הדרך ליצור חשיפה רב מטבעית היא להשקיע ב - ETF או בתעודות סל שמשקיעות במניות של מדינות רבות.



חזרה

 שאלה ט"ז:

לא כל כך הבנתי מדוע מודל הדירוג לתעודות סל מבוסס על ההפרש בין תשואה להון גבוהה בהווה לתשואה להון נמוכה יותר בעתיד - הרי השקעה בתעודות סל כמוה השקעה בקבוצת מניות וידוע כי הרצון הינו לקבל תשואה גבוה יותר בעתיד. נכנסתי לדרוג תעודות הסל שלכם ולפי המדד שלכם (המבוסס על אותו המודל) ראיתי כי מרבית התעודות אשר נמדדו על המדד שלכם כמומלצות - השיגו תשואה שלילית לאורך 3-5 שנים אחרונות. למשל: DNL , CGW . תסכימו איתי ש 5 שנים זו תקופה... השאלה היא באמת כאשר באים לקנות תעודת סל שעוקבת אחר מניות - כיצד מחליטים?

תשובה ט"ז:

מודל הדירוג של תעודות הסל נבנה כמרכיב בתוך מכלול השיקולים לבניית תיק השקעות.

מטרת המודל היא לאתר את תעודות הסל עם הטיית הערך – קרי: מחיר נמוך ביחס לרווחיות.

המודל משווה את התשואה להון הצפויה – שמגולמת במחיר התעודה – עם התשואה להון בפועל.

כשהתשואה להון הצפויה גבוהה מהתשואה להון בפועל, המשמעות היא שמחיר המניה משקף רווחיות גבוהה יותר מאשר הרווחיות בהווה.

זהו מצב שבו המשקיעים מאוד אופטימיים לגבי החברות שכלולות במדד ולכן מסכימים לשלם עבורן מחיר גבוה.

הטיית ערך משמעה ללכת בכיוון ההפוך – לחפש את אותם מדדים שלגביהם המשקיעים פסימיים, כלומר התשואה להון הצפויה (שמגולמת במחיר התעודה) נמוכה מהתשואה להון בפועל.

ב- 5 השנים האחרונות מדדים מוטי ערך הניבו תשואות נמוכות יחסית בעקר בגלל חשיפה גבוהה למגזר הפיננסים שנפגע מאוד במשבר. ההיסטוריה מלמדת שמדדים מוטי ערך נוטים לתת תשואות גבוהות יותר על פני פרקי זמן ארוכים (20-30 שנים), אבל אין ודאות שבכל תקופה היתרון שלהם יבוא לידי ביטוי. כך למשל בעשור האחרון של המאה ה-20 פיגרו מדדי ערך אחרי שאר המדדים, אבלו סגרו את הפער בעשור הבא.  

ההמלצות שלנו לבניית תיק השקעות הן כדלהלן:

  1. בחר את רמת החשיפה למניות שמתאימה לגילך ולהעדפות הסיכון שלך.
  2. מרכיב האג"ח צריך להיות מורכב בעקר מאג"ח צמוד – ממשלתי וחברות בדירוג גבוה.
  3. מרכיב המניות צריך לשקף חשיפה גלובלית (ההרכב הנפוץ בתיקים שלנו הוא 40% - חו"ל מפותחות; 30% חו"ל מתפתחות; 30% - ישראל).
  4. תעודות הסל בכל מרכיב צריכות להיות מבודלות (אזורים גיאוגרפים שונים או סקטורים שונים), בעלות מתאם היסטורי נמוך ובעלות הטיית ערך.
  5. חשוב לשמור על ההרכב ולבצע איזון של התיק. ניתן לבצע את האיזון באמצעות השקעה חוזרת של דיבידנדים ותשלומי ריבית.

  תיקי ההשקעות באתר בנויים עפ"י העקרונות הנ"ל.



חזרה


 

 שאלה י"ז:

על פי שער אג"ח גליל עומד על לערך 155 כאשר תשואה נטו הינה מינוס כאחוז אחד.
מה הערך לקנות אג"ח זה ובכלל מדוע בכלל להחזיק ניר אשר התשואה בסופו היא שלילית?
בתיק מופיע תשואה על אגח גליל של כמה עשרות אחוזים אבל בפועל במידה ויוחזק עד לפדיון בעצם לא תהיה תשואת הון על הניר אלה רק הריביות שהתקבלו במהלך השנים, האם התשואה מגלמת את הריביות או את רווח ההון כתוצאה מערך היום של הניר?
כמו כן מדוע בתיק יש נירות צמודות דולר ויורו אשר מפסידים , מדוע לא למכור אותם?

תשובה י"ז:

תיקי השקעות של INBEST מבוססים על גישה שונה מהמקובל לניהול תיק השקעות. בעוד שהגישה המקובלת היא לנסות למקסם את תשואת התיק, בתיקי INBEST אנו מנהלים את הסיכונים של התיק. העיקרון המנחה הוא שתיק ההשקעות צריך קודם כל לשקף את רמת הסיכון שאנו מוכנים לקחת על עצמנו, והתשואה היא נגזרת של אותה רמת סיכון. התיקים נבנים לפי שכבות, כאשר לכל שכבה יש תפקיד בניהול הסיכונים.

א. אג"ח ממשלתי צמוד
השכבה הראשונה של הרכיב הסולידי בתיק היא האג"ח הממשלתי. זוהי השכבה שאמורה לספק את הביטחון המרבי ולהיות כמעט חסינה מהפסדים. התשואות לפדיון ברוטו של אג"ח ממשלתי צמוד למדד מוצגות בטבלה שלהלן (ניתן למיין לפי מועד פדיון):
התשואות לפדיון הנ"ל כוללות את תשלומי ריבית ואת החזר הקרן בסוף התקופה. מכיוון שמדובר באג"ח צמוד חישוב התשואות לפדיון מבוסס על ההנחה שהאינפלציה תהיה אפס. במידה ותהיה אינפלציה תגדל התשואה לפדיון בהתאם.
האלטרנטיבה לאג"ח ממשלתי צמוד למדד הוא אג"ח ממשלתי לא צמוד, שהתשואות שלו מוצגות בטבלה שלהלן.
לצורך ההסבר נשווה את התשואות לפדיון של ממשל צמודה 1025 שתיפדה ב- 31/10/2025 לתשואה לפדיון של ממשל שקלית 0825 שתיפדה ב- 31/8/2025.
צמודה 0.57%
שקלית 2.06%
השוואות נוספות ניתן למצוא בסקירה החודשית שלנו על אינפלציה, ריבית ושערי חליפין בעמוד 7.
נקודת האיזון בין האג"ח הצמוד לאג"ח הלא צמוד היא אינפלציה שנתית ממוצעת של 1.5%. אם האינפלציה תהיה נמוכה מערך זה האג"ח הלא צמוד יהיה כדאי יותר, ואילו אם האינפלציה תהיה גבוהה יותר האג"ח הצמוד יהיה כדאי יותר. מכיוון שאין לנו דרך לדעת מה תהיה האינפלציה, המסלול הצמוד הוא מעין פוליסת ביטוח כנגד עליה בלתי צפויה באינפלציה. אנחנו מבטחים את עצמנו כנגד עליית אינפלציה ומשלמים "פרמיה" בדמות ויתור על תשואה שנתית של 1.5%. מנקודת הראות של ניהול סיכונים זוהי הדרך העדיפה מכיוון שאנו תוחמים את ההפסד (מקסימום 1.5%) כנגד סיכון בלתי ידוע (האינפלציה במהלך 2008 עלתה לכ- 6% ראו תרשים 1 בעמוד 1 בסקירה).
אנא תשומת ליבכם שהתשואות שמופיעות בתיק הן תשואות היסטוריות ואינן מצביעות על תשואות עתידיות.

ב. אג"ח במט"ח (דולר, אירו, ליש"ט)
שער החליפין של השקל הוא נמוך מאוד ביחס לרוב המטבעות (כלומר השקל חזק מאוד) עפ"י פרמטרים כלכליים (ראו עמוד 10 בסקירה וכן תרשימים מעמוד 13 ואילך). במקביל הריביות בכל המשקים המפותחים הן נמוכות מאוד (למרות שבארה"ב הריביות התחילו לעלות). המרכיב של אג"ח במט"ח בתיק (שהוא קטן יחסית) נועד למתן את הסיכון של היחלשות השקל. במצב זה שעלול לקרות למשל אם הריביות בארה"ב ימשיכו לעלות ואילו בישראל הן תישארנה נמוכות, הרכיב המט"חי יפצה על התשואה הנמוכה של האג"ח הישראלי.
כמו קודם חשוב לזכור שהתשואות הנמוכות של העבר אינן מצביעות על תשואות עתידיות.

חזרה