נובמבר 2010
הסקירה התפרסמה גם במגזין יועצי ההשקעות של ה- The Marker
בחודש ספטמבר2010 פרסם אתר האינטרנט מורנינגסטר מאמר שהכה גלים בקרב הפרשנים שעוסקים בניתוח קרנות נאמנות. ראסל קינל, מנהל המחקר של מורנינגסטר בתחום של קרנות נאמנות, בדק האם דירוג הכוכבים של האתר היה מסייע למשקיעים לבחור קרנות בעלות ביצועים טובים יותר. ככלל קינל מצא שדירוג הכוכבים של האתר אכן סייע למשקיעים, אולם הממצא המפתיע היה שהאינדיקטור הטוב ביותר לבחירת קרן נאמנות בעלות ביצועים טובים היו דמי ניהול נמוכים. למעשה ב- 58% מהמקרים בחירת קרן עפ"י גובה דמי הניהול שלה הייתה עדיפה על בחירה עפ"י דירוג הכוכבים של האתר. דירוג הכוכבים נמצא מועיל בעיקר בצד השלילי שלו - כלומר קרנות עם דירוג נמוך היו בעלות הסתברות גבוהה יותר להיסגר. עורכי האתר מורנינגסטר הפגינו יושרה (Integrity) מקצועית ראויה לציון בכך שלא חששו לפרסם ממצאים שאינם מחמיאים למודל הדירוג שלהם.
מהם האינדיקטורים שיכולים לעזור למשקיע הישראלי לבחור קרן נאמנות?
הבורסה לני"ע בתל אביב מפרסמת את שערי קרנות הנאמנות בניכוי דמי הניהול, ולכן תשואות העבר של הקרנות כבר משקפות את גובה דמי הניהול שלהן. לפיכך ניתן היה לחשוב שבחירת קרנות עפ"י תשואות העבר יכולה לסייע למשקיע הישראלי. על מנת לבדוק את מידת התועלת של תשואות העבר כאינדיקטור לבחירת קרנות, בחנתי את קבוצת הקרנות שמשקיעות במניות של חברות ישראליות. הקרנות שנכללו בבדיקה שייכות לאחת מההתמחויות הבאות: מדד ת"א 100, מדד ת"א 25, מדד ת"א 75, מדד יתר ומניות כללי. בקבוצה שנבדקה נכללו רק קרנות שפעלו בששת השנים האחרונות ולא שינו התמחות. בסה"כ היו 66 קרנות שנכללו בקבוצת הבדיקה עפ"י הפירוט שמופיע בטבלה שלהלן.
משקיע שהיה רוכש את כל הקרנות הנ"ל (במשקלים שווים) ב-1/10/2007 היה מקבל ב- 30/9/2010 תשואה שנתית ממוצעת של 1.1%-. לעומת זאת, בשלושת השנים שלפניכן
(1/10/2004 – 30/9/2007) הייתה התשואה ממוצעת של אותה קבוצת קרנות 23.6%. בשלב ראשון בדקתי האם בחירת קרנות עפ"י תשואות העבר הייתה עוזרת למשקיעים. לשם כך מיינתי את קבוצת הקרנות לפי התשואות שלהן בתקופה הראשונה (1/10/2004 – 30/9/2007) ובדקתי מה הייתה התשואה שהיה מקבל משקיע בתקופה השנייה (1/10/2007 – 30/9/2010) אם היה רוכש את 10% מהקרנות בעלות תשואת העבר הגבוהה ביותר או לחליפין את 10% מהקרנות בעלות תשואת העבר הנמוכה ביותר.
לשבע הקרנות בעלות התשואה הגבוהה ביותר בתקופה הראשונה הייתה תשואה שנתית ממוצעת של 39.1%. אולם התשואה הגבוהה הייתה אינדיקטור גרוע לבחירת קרנות בתקופה השנייה – התשואה השנתית הממוצעת של שבע קרנות אלה הייתה 3.8%-, פחות מהתשואה החציונית של כל קבוצת הקרנות (0.3%-). למעשה עדיף היה למשקיעים לבחור דווקא את שבע הקרנות עם תשואת העבר הנמוכה ביותר ולקבל תשואה שנתית ממוצעת של 1.6%-.
בחירת קרנות באמצעות מדד שארפ
לאור כישלונן החרוץ של תשואות העבר לחזות את התשואות העתידיות בדקתי האם בחירת קרנות עפ"י מדד שארפ הייתה משפרת את מצבו של המשקיע. שיטת הבדיקה הייתה זהה - 66 הקרנות מוינו עפ"י מדד שארפ בשלושת השנים הראשונות ולאחר מכן נבחרו שבע הקרנות עם מדד שארפ הגבוה ביותר, ושבע הקרנות עם מדד שארפ הנמוך ביותר.
מסתבר שגם בחירה עפ"י מדד שארפ לא סייעה למשקיעים. התשואה הממוצעת בתקופה השנייה, של שבע הקרנות עם מדד שארפ הגבוה ביותר בתקופה הראשונה, הייתה 2.7%-. לעומת זאת התשואה הממוצעת של שבע הקרנות עם מדד שארפ הנמוך ביותר הייתה 1.5%-.
בחירת קרנות באמצעות מדד שארפ יחסי
במאמרים קודמים הצגתי מדד שהציע ג'והן בוגל – המייסד של חברת ניהול הקרנות ואנגארד – לבדיקת ביצועים של קרנות נאמנות. המדד - שנקרא תשואה יחסית מותאמת לסיכון - מחושב באמצעות ההפרש בין מדד שארפ של קרן הנאמנות למדד שארפ של אמת המידה (Benchmark) לקרן. כאשר הפרש זה גדול מ-0 הקרן מוסיפה ערך למשקיעים, וההפך כשהוא קטן מ-0. אלטרנטיבית ניתן לחשב את היחס שבין מדד שארפ של הקרן למדד שארפ של אמת המידה – שנקרא מדד שארפ יחסי. כאשר מדד שארפ היחסי גדול מ-1 הקרן מוסיפה ערך למשקיעים וההפך כשהוא קטן מ-1. זהו למעשה מדד INBEST שמשמש לדירוג הקרנות באתר. בדקתי האם בחירת קרנות עפ"י מדד שארפ היחסי הייתה מסייעת למשקיעים. שיטת הבדיקה שוב הייתה זהה, כאשר 66 הקרנות מוינו עפ"י מדד שארפ היחסי בשלושת השנים הראשונות ולאחר מכן נבחרו שבע הקרנות עם מדד שארפ יחסי הגבוה ביותר, ושבע הקרנות עם מדד שארפ יחסי הנמוך ביותר. כאמת מידה השתמשתי בתעודות סל שעוקבות אחרי מדדי המניות הרלוונטיים, כאשר אמת המידה לתחום ההתמחות "מניות כללי" הייתה תיק שהורכב בחלקים שווים מתעודת סל שעוקבת אחרי מדד ת"א 100 ותעודת סל שעוקבת אחרי מדד היתר.
מסתבר שבחירת קרנות עפ"י מדד שארפ יחסי הביאה תועלת רבה למשקיעים. התשואה הממוצעת בתקופה השנייה, של שבע הקרנות בעלות מדד שארפ יחסי הגבוה ביותר בתקופה הראשונה, הייתה 1.3%. לעומת זאת התשואה הממוצעת של שבע הקרנות בעלות מדד שארפ היחסי הנמוך ביותר הייתה 1.8%-.
מהן המסקנות למשקיעים?
בחירת קרנות נאמנות היא אתגר לא פשוט ועדיין לא נמצאה נוסחת קסם שיכולה לסייע למשקיעים לבחור קרן טובה. מומלץ למשקיעים לאמץ גישה אמפירית לגבי מודלי הדירוג השונים שמוצעים להם ולבקש מחברות הדירוג הוכחות שמודלים אלה אכן מצליחים להביא תועלת. רצוי גם שחברות הדירוג בארץ יאמצו מיוזמתן את הגישה של אתר מורנינגסטר ויערכו בדיקות לגבי מודלי הדירוג שלהן ויפרסמו אותן. אמנם הבדיקה שהצגתי כאן היא חלקית, אבל תוצאותיה ממחישות שבחירת קרנות עפ"י תשואות העבר ועפ"י מדד שארפ לא סייעו למשקיעים. לעומת זאת בחירת קרנות עפ"י מדד שארפ יחסי סייעה למשקיעים לבחור קרנות טובות יותר.
שיתוף בפייסבוק -
רוצים לקבל את הסקירות והטיפים של INBEST באופן קבוע? השאירו פרטים וכנסו לרשימת התפוצה שלנו.
יש לכם שאלות? רוצים הבהרות לגבי נושא מסוים? כתבו לנו.
אנו עושים מאמץ להביא לכם סקירות וטיפים מקצועיים שיביאו לכם תועלת. עם כל זאת הסקירות והטיפים אינם מהווים המלצה להשקעה וכפופים לתנאי השימוש באתר INBEST.