קטגוריות

ינואר 2015

רובנו מתקשים להתמודד עם החלטות שנוגעות לפנסיה שלנו.  אלה החלטות שנוגעות לטווח הארוך, ומעורבים בהן משתנים רבים שכמעט בלתי אפשרי לחזות אותם. הנטיה הטבעית שלנו כבני אדם היא לקבל החלטות על סמך מידע שנוגע לטווח הקצר. זוהי הטיה פסיכולוגית שקשה להימלט ממנה, ואנו ממליצים בחום לקרוא את מאמרו של פרופסור דניאל כהנמן בנושא זה שהתפרסם בעתון הארץ לפני כמה שנים.  כתוצאה מכך אנחנו מקבלים את ההמלצות של סוכני הביטוח או יועצי הפנסיה מבלי שנדע אפילו לשאול את השאלות הנכונות. למרות שגובה הפנסיה העתידית שלנו תלוי בהרבה מאוד גורמים, על רובם אין לנו שליטה. רוב החוסכים מתמקדים במשתנה אחד שעליו הם יכולים להשפיע - דמי הניהול. אין ספק שזהו גורם חשוב וככל שנוריד את דמי הניהול נגדיל את הפנסיה העתידית שלנו. אולם דמי הניהול אינם משתנה ההחלטה היחידי שנמצא בידינו ועקב מגמת הירידה בהם חשיבותם לגובה הפנסיה הולכת ופוחתת. ישנם משתנים נוספים שנתונים להחלטתנו ואנו נוטים להתעלם מהם, ונציג אותם להלן באמצעות סימולציה לגובה הפנסיה.
החוסכת בדוגמא שלנו היא אישה בת 30 שלצורך הדוגמא מעוניינת לפרוש מעבודתה בגיל 65 - כלומר טווח החסכון שלה הוא 35 שנים.
שכרה של העובדת שלנו עומד על 9,500 ש"ח - בדומה לשכר הממוצע במשק. לשם פשטות נניח ששכרה הראלי של העובדת שלנו לא ישתנה במהלך תקופת עבודתה. המשמעות של הנחה זו היא ששכרה הנומינלי יתעדכן עפ"י שעור העליה במדד המחירים לצרכן. למרות שהנחה זו  נראית שרירותית מסתבר שהשכר הראלי הממוצע בישראל בעשור האחרון נשאר פחות או יותר קבוע, כלומר השכר הנומינלי עלה בשעור דומה לשעור העליה במדד המחירים לצרכן.
עוד נניח ששעור ההפרשות משכרה של העובדת שלנו הוא גבוה מהמינימום הנדרש בחוק - 8.33% לפצויים, 5% לתגמולים - מעביד ו- 5% לתגמולים - עובד.
כמוכן נניח שהעובדת שלנו מקבלת גם קרן השתלמות בתנאים רגילים (עובד 2.5%, מעביד 7.5%).
מהן התשואות שאנו יכולים לצפות להן בחסכון פנסיוני ארוך טווח?
התשואה הצפויה תלויה בהרכב תיק ההשקעות שמנהלת קרן הפנסיה. השכבה הראשונה של החסכון הן אג"ח מיועדות שמנפיקה ממשלת ישראל לקרנות הפנסיה עם תשואה ראלית מובטחת של 4.86%. אג"ח אלה מהוות מעין כרית בטחון לחוסכים בקרנות הפנסיה. קרנות הפנסיה רשאיות להחזיק עד 30% מנכסיהן באג"ח המיועדות והיתרה מושקעת בשוק ההון או בנכסים ראליים אחרים (נדל"ן, השקעה ישירה בחברות וכיוב'). 
רוב קרנות הפנסיה שומרות על הרכב תיק של 70% אג"ח (כולל האג"ח המיועדות) ו- 30% מניות. לפיכך אנו נניח שהרכב הנכסים בקרן הפנסיה של העובדת שלנו הוא כמפורט בטבלה הבאה:

מסלול	תשואה ראלית	משקל
אג"ח מיועדות	4.86%	30%
אג"ח סחירות	2.50%	40%
מניות	5.00%	30%
תשואה משוקללת		3.96%

האומדנים לגבי תשואת האג"ח הסחירות לקוחים מניתוחים שעשינו בעבר לגבי התשואות הראליות של אג"ח צמוד בישראל .
האומדנים לגבי התשואה הראלית של מניות לקוחים מניתוח שעשה פרופסור חוויר אסטרדה מאוניברסיטת ברצלונה על בסיס נתונים ארוכי טווח של שווקי מניות בכל העולם. אולם בשונה מאג"ח צמוד שהתשואה הראלית שלהן בטוחה יחסית (בתנאי שרובן מושקעות באג"ח ממשלתי), ההשקעה במניות חשופה לסיכונים שעליהם נעמוד בהמשך. חשוב גם לציין שהתשואות שמציג אסטרדה מותנות בכך שתיק המניות הוא עם פיזור רחב; גם לנקודה זו נתייחס בהמשך.
כמובן שהתשואות שהוצגו לעיל הן ברוטו ומהן צריך להוריד את דמי הניהול שגובה קרן הפנסיה. דמי הניהול המרביים שקרן הפנסיה יכולה לגבות הם 6% מההפקדות ו- 0.5% מהצבירה. אולם עובדים רבים יכולים להשיג דמי ניהול טובים בהרבה, במיוחד אם הפניה לקרן הפנסיה נעשיית במרוכז עבור מספר רב של עובדים. על בסיס נסיוננו בתחום זה הנחנו שדמי הניהול שמשלמת החוסכת שלנו הם 2% מההפקדות ו- 0.3% מהצבירה.
כעת ניתן לחשב את ערכו הראלי של החסכון שיעמוד לרשותה של העובדת שלנו וכן את גובה הקצבה החודשית שלה (גם הוא במונחים ראליים). גובה הקצבה מתקבל ע"י חלוקת סכום החסכון במקדם המרה שמתעדכן עפ"י שינויים בתוחלת החיים. מקדם המרה משתנה בין קרנות הפנסיה, ולצורך החישוב השתמשנו במקדם של  210 שתואם את המקדמים שמוצעים היום לחוסכים.
בשלב זה אנחנו מגיעים למשתנה ההחלטה החשוב ביותר שיקבע את גובה הקצבה של העובדת שלנו - האם נמשכו בעבר כספי פצויים?
הטבלה שלהלן מציגה את תוצאות הסימולציה:

ערכים ראליים	חסכון צבור	מקדם המרה	קצבה
קצבה ללא פצויים	791,239	210	3,768
קצבה כולל פצויים	1,450,341	210	6,906

אם העובדת שלנו לא משכה אף פעם את כספי הפצויים שלה יעמוד לרשותה ערך ראלי של כ- 1.45 מיליון ש"ח שיתורגם לקצבה חודשית של כ- 6,900 ש"ח.
לעומת זאת אם כל כספי הפצויים נמשכו ולא נותר מהם דבר בזמן הפרישה, הקצבה החודשית תצטמצם לכ- 3,800 ש"ח.
כמובן שמשיכה חלקית של כספי הפצויים תביא לכך שהקצבה החודשית תהיה בין שני הערכים שבטבלה, באופן יחסי לגובה הסכום שנמשך .
הסימולציה ממחישה עד כמה ההחלטה למשוך או לא למשוך את כספי הפיצויים משמעותית לקביעת גובה הקצבה החודשית שלנו. זהו משתנה החלטה שהוא לחלוטין בידינו, אבל לא תמיד אנחנו מודעים למשמעויות של ההחלטה.
משתנה החלטה נוסף שנמצא בידיה של העובדת שלנו הוא האם להשתמש בקרן ההשתלמות כתוספת לחסכון הפנסיוני (או כתחליף לכספי פיצויים שנמשכו בעבר). 
קרנות ההשתלמות במסלול כללי נוטות גם הן להחזיק תיק נכסים שמורכב מ- 70% אג"ח ו- 30% מניות. בהנחה שהחוסכת שלנו הצליחה להוריד את דמי הניהול בקרן ההשתלמות שלה ל- 0.8% ולא פדתה אותה במשך כל תקופת החסכון, היא תוכל להוסיף עוד כ- 630,000 ש"ח לערך הראלי של החסכון שלה. במידה ותרצה היא תוכל להמיר סכום זה בקצבה חודשית בשווי של כ- 3,000 ש"ח. כלומר משתנה החלטה נוסף שעומד לרשותנו הוא ההחלטה האם להשתמש בכספי החסכון של קרן ההשתלמות לצורך צריכה שוטפת, או להשאיר אותם כתוספת לחסכון הפנסיוני שלנו.
מהו הסיכון לפנסיה שלנו?
המשבר הכלכלי של שנת 2008 המחיש עד כמה החסכונות שלנו חשופים לסיכונים. השאלה היא האם אנחנו יכולים לעשות משהו בנדון, ובאופן מפתיע התשובה היא כן. על מנת להמחיש זאת נשתמש בניתוח של אסטרדה על מנת להעריך את הסיכון של המקרה הגרוע ביותר ביחס לשוק המניות. מסתבר שלתקופות השקעה ארוכות של מעל 30 שנה, הסיכון הנובע מהשקעה במניות הולך ומצטמצם ובמקרה הגרוע ביותר אנחנו צריכים לצפות לתשואה ראלית אפס. התנאי לכך הוא שתיק המניות הוא בעל פיזור רחב מאוד, דבר שלחלוטין איננו וודאי במקרה של קרן פנסיה ישראלית טיפוסית. במקביל אפשר להעריך שרכיב האג"ח הוא כמעט ללא סיכון, אם הוא מושקע ברובו באג"ח ממשלתי צמוד, בתוספת תיק מפוזר של אג"ח של חברות ישראליות גדולות (למשל באמצעות השקעה במדדי תל בונד). גם תרחיש זה לא בהכרח קורה בקרן הפנסיה שלנו שבמרדף אחר התשואות מגדילה את סיכוני החוב שלה ללא ידיעתנו.  
אולם מסתבר שאנו יכולים לשלוט בסיכון שנובע מהרכב הקרן ומפיזור לא מספק באמצעות האסטרטגיה הבאה: נעביר את קרן הפנסיה למסלול של אג"ח צמוד ללא מניות, בעוד שאת קרן ההשתלמות נעביר לניהול עצמי ונשקיע את כולה בתיק מניות מפוזר ( כדוגמת תיק INBEST שמוצע באתר).
בטבלה שלהלן מוצגת גובה הקצבה של העובדת בדוגמה שלנו באסטרטגיה המוצעת בהשוואה לקצבה שצפויה מהמסלול הכללי (בשני המקרים הנחנו שהפצויים לא נמשכו ושקרן ההשתלמות משמשת לחסכון פנסיוני):

מסלול	המצב הצפוי	המקרה הגרוע ביותר
פנסיה מסלול כללי	6,906	5,092
קרן השתלמות מסלול כללי	3,003	2,253
סה"כ	9,909	7,345
פנסיה מסלול אג"ח צמוד	5,914	5,914
קרן השתלמות מסלול מניות גלובלי	4,315	1,658
סה"כ	10,229	7,572

ניתן לראות שהאסטרטגיה המוצעת היא דומיננטית ביחס למסלול הכללי, מכיוון שבשני התרחישים הקצבה תהיה גבוהה יותר. יתרה מזאת הקצבה של המקרה הגרוע ביותר במסלול הכללי עשויה להיות אף נמוכה יותר בגלל פיזור לא מספק של תיק המניות או השקעות באג"ח עם סיכון גבוה.
  

 הסימולציה שעשינו מציגה שלושה משתני ההחלטה שנמצאים לחלוטין בשליטתנו:

• השארת כספי הפיצויים בקרן הפנסיה
  
• שימוש בקרן ההשתלמות כהשלמה לחסכון הפנסיוני
  
• הקטנת הסיכון באמצעות  ניהול עצמי של הרכב הנכסים
  

לגולשים שמנהלים את תיק ההשקעות באופן עצמאי:

שירות ייחודי לסיוע באיזון מחדש של תיק ההשקעות

תיק השקעות מניב - ליצירת הכנסה שוטפת